x פקטור

אז ככה מי מכיר את התוכנית אקס פקטור עם השופטים

סימון קאוול בריטני ספירס אלריד ודמי לובאטו

אקס פקטור (באנגלית: The X Factor) היא תוכנית מציאות בריטית העוסקת בחיפוש אחר הכישרון הבא בעולם המוסיקה. התוכנית נוצרה על ידי סיימון קאוול והחלה את שידוריה בספטמבר 2004. פירוש שם התוכנית הוא אותו גורם X אשר יוצר כישרון. התוכנית עלתה במקום תוכנית שירה אחרת שנקראה "פופ איידול". קיימת תוכנית בת אשר עוסקת בראיונות עם המשתתפים ובמה שמתרחש מאחורי הקלעים ונקראת The Xtra Factor.

[עריכה] מבנה התוכנית

בעונות 1-3 דרישות הסף היו אזרחים מגיל 16 ומעלה. בעונות 4-5 גיל המינימום ירד לגיל 14. בעונה השישית חזר הסף לגיל 16. לתוכנית חמישה שלבים:

• שלב 1: אודישינים של המפיקים. (לא נכנסים לשידור וקובעים מי יעבור לאודישן אצל השופטים.)
• שלב 2: אודישן עם השופטים.
• שלב 3: מחנה אימונים.
• שלב 4: בתי השופטים.
• שלב 5: הופעות חיות.

[עריכה] אודישנים

אודישנים פתוחים נערכים לכולם כמה חודשים לפני עליית התוכנית. רק מי שעבר שלושה אודישנים בפני המפיקים יכול לעבור ולהופיע באודישן הבא מול השופטים. התכניות הראשונות בכל עונה כוללות את פרקי האודישנים עם השופטים בהם מופיעים המשתתפים הטובים ביותר, הגרועים ביותר והמוזרים ביותר. רק כאשר יש רוב בין השופטים עובר המתמודד לשלב הבא.

לעונה הראשונה הגיעו כ-50 אלף משתתפים. לעונה השנייה הגיעו 75 אלף אנשים. בעונה השלישית המספר עלה ל-100 אלף איש. בעונה הרביעית הגיעו 150 אלף איש. בעונה החמישית המספר הגיע ל-182 אלף משתתפים. בעונה השישית נשבר השיא כאשר הגיעו 200 אלף מתמודדים.

[עריכה] מחנה האימונים ובתי השופטים

לאחר מחנה האימונים נותרים המתמודדים שעברו את כל המבחנים (עונה 1 תשעה מתמודדים. עונות 2-6 שנים עשר מתמודדים. עונה 7 שישה עשר מתמודדים). בניגוד לסדרות אחרות בהן אסור לשופטים להעדיף מתמודדים, בתוכנית זו כל מתמודד נכנס לבית השופטים וכך בעצם מגלה בפנים מי השופט שיהיה מדריכו האישי.

[עריכה] הופעות חיות ומופעי הגמר

המתמודדים הסופיים לוקחים חלק בתוכנית המצולמת. השלבים הסופיים מכילים הופעות של המתמודדים. לאחר מכן מודיעים על תוצאות הצבעת הקהל. במופעים משולבים לרוב רקדני רקע או קטעי סולו בהם המתמודד מופיע רק עם פסנתר או גיטרה. לפני הקראת התוצאות מופיע לרוב ידוען בהופעה חיה.

[עריכה] הפרסים

הזוכה מקבל חוזה הקלטות עם חברת Syco בשווי מיליון פאונד. החל מהעונה החמישית הזוכה מקבל 150 אלף פאונד במזומן וחוזה שכולל כיסוי הוצאות הקלטה ושיווק.

[עריכה] שיאי רייטינג

בגמר עונה 4 צפו 12.7 מיליון צופים שהם 55% מנתח הצפייה בבריטניה^[1], המספר רק עלה בגמר עונה 5 שאירחה את בריטני ספירס.

[עריכה] השופטים

מהעונה הראשונה עד השלישית פאנל השופטים הורכב מסיימון קאוול, שרון אוסבורן ולואיס וולש. בעונה השלישית הייתה פאולה עבדול שופטת אורחת. בסוף העונה השלישית פרש וולש מהתוכנית ואת מקומו תפש בריאן פרידמן. לעונה הרביעית הובאה זמרת נוספת, הזמרת האוסטרלית דני מינוג. לבסוף וולש החליט לחזור ופאנל השופטים בעונה הרביעית היה: קאוול, אוסבורן, וולש ומינוג.

עם עליית העונה החמישית עזבה אוסבורן את הסדרה ולאחר השערות רבות תפסה את מקומה הזמרת שריל קול. פאנל השופטים בעונה השישית נשאר זהה לקודמתה. במהלך העונה השביעית עזבה מינוג את הסדרה ומספר שופטים אורחים דוגמת ג'רי האליוול, פיקסי לוט, קייטי פרי וניקול שרזינגר החליפו את מקומה. ביולי 2010 חלתה קול במלריה ומחליפתה הייתה שרזינגר. ב-5 במאי 2011 הודיעו סיימון קאוול ושריל קול כי הם עוזבים את התוכנית לטובת הגרסה האמריקאית אך לבסוף קול הודחה מן הגרסה האמריקאית בשל מבטאה. במאי 2011 אושר כי השופטים שיצטרפו לוולש הם הזמרות טוליסה קונסטלוב וקלי רולנד. שופט נוסף הוא גארי בארלו, חבר בלהקת הבנים טייק דאת. לאחר מכן הצטרפו האמריקאית הזמרות בריטני ספירס ודמי לובאטו.

[עריכה] רשימת הזוכים

[עריכה] התוכנית באמריקה

על בסיס הפורמט של התוכנית מבריטניה, שודרה ב- 2011 תוכנית בשם דומה, בארצות הברית. הזוכה הראשונה בתוכנית הייתה מלאני אמרו.

לקראת התוכנית השניה, ששודרה בקיץ 2012, פיטר סיימון קאוול מחצית מהשופטים ששפטו בעונה הקודמת, ובחר לשיפוט בתוכנית את דמי לובאטו וכן את בריטני ספירס, אותה החתים בסכום חסר-תקדים של 15 מיליון דולר. בצוות השופטים נותרו מהעונה הקודמת אל-אי ריד, וכן מפיק התוכנית, סיימון קאוול עצמו. ^[2]

[עריכה] הערות שוליים

כלים אישיים

• כניסה לחשבון
• יצירת חשבון חדש

גרסאות שפה

מרחבי שם

• שיחה
• ערך

חיפוש

פעולות

צפיות

• גרסאות קודמות
• עריכה
• קריאה